עוד כמה מילים על מוזיקה וחינוך
המוסיקה דורשת הקשבה והתבוננות. היא מחייבת משמעת ומעניקה חוויה של ערך.
מרבית האנשים אינם נשארים אדישים למוסיקה, ויש לה יכולת לשפר אווירה, להשפיע על מצבי רוח ולהוות אמצעי ביטוי ומושא הזדהות.
פעילות מוסיקאלית מפתחת ריכוז, זיכרון ותפיסה מרחבית. ישנם אינספור מחקרים המעידים על קשר בין לימודי מוסיקה לפיתוח האינטליגנציה. ישנה אינטראקציה בין מוסיקה לבין יסודות הקיום האנושי:
אהבה (הרצון התמים בטוב של הזולת)
הבנה (שימוש בחשיבה, סקרנות, התבוננות, ניתוח וכו' )
אומנות ( אסטטיקה, ה"איך" של החיים, היופי)
אמונה במשהו אשר הוא מעבר לאדם, מעבר להוויה אותנו אנו קולטים בחושים.
בכל הדברים הללו המוסיקה תומכת, אך תמיכה זו צריכה לעיתים להיות מודרכת, מגושרת ע"י מחנך.
כאשר אני משפר ביצוע של קטע מוסיקאלי אני עובד בכמה רבדים המשולבים זה בזה באופן בלתי נפרד וכולם יחד הם הוויה אנושית שלימה:
רובד פיזי - המוסיקה היא תוצאה של פעילות פיזית (שירה, הקשה, נשיפה או פריטה על מיתר).
רובד קוגניטיבי – שימוש בזיכרון, חשיבה והגיון לשם ביצוע המשפט המוסיקאלי.
רובד רגשי – הרגש מכונן את התהליך שמפעיל את הנגינה, וגם מופעל מהתוצאה האקוסטית.
רובד רוחני, טרנסנדנטי – החיבור בין שלושת הרבדים שהוזכרו יחד הוא מרכב מאוד ותמיד ישנו אלמנט מפתיע, שלא ניתן לחיזוי או מיפוי והוא קשור בהתבוננות, הקשבה יצירתיות והשראה.
התהליך החינוכי – זה הקורה בין בני אדם, אם זה מורה ותלמיד, הורה וילד או בין מבוגרים – הוא "מוסיקאלי" באופיו: הוא תלוי בכל הרבדים הללו, ופיתוחם המוסיקאלי הטהור יפתח בהכרח את ההשלכות בכל העשייה האנושית.
הלמידה המוסיקאלית אם כן, היא רבת מימדים. אם נשווה אותה למשל ללמידה של תכנת מחשב, נראה עד כמה היא מרכבת יותר, מעודנת ורבת פנים. אין כאן "חיובי" ו"שלילי", "כן" הצלחתי להבין או "לא". ישנה עבודה על תחומי הביניים בהם ישנו מקום לשיפור אין סופי, והמסע הזה לעבר "אופקי הטוב יותר", הוא בעל ערך בפני עצמו.
העיקרון המנחה את המוסיקה האומנותית הוא פיתוח מקסימאלי של רעיון מוסיקאלי (בדרך-כלל נושא, מנגינה או מוטיב). כאשר אנו ערים לרעיון באופן רגשי, שכלי וגופני - הפיתוח שלו נעשה גם בתוכנו. ההקשבה והמעקב אחרי התפתחות הרעיון ביצירה (חשוב להדגיש שזהו מעקב רגשי, לעיתים - לא מודע) מביא אותנו בעת ובעונה אחת לפתח ולהכיר רובד נוסף במבנה הנפשי שלנו.